Simply Red - Fairground
כותב: Michel Reznik | תאריך: 6 לנוב' 2009, 08:20
נושאים: המלצה יומית | השארת תגובה
יש הרכבים כאלה, שכשעולה השם שלהם ישר קופץ השיר הכי מוכר שלהם. מבלי להיות נמרוד הראל אני בטוח שהשם Simply Red מזכיר מיד את הלהיט שלהם Stars. זה גם הרכב לא מזיק כזה שידוע שהוא קיים, אבל זה איפהשהו שם בתת מודע ובהבזק קטן של זכרון, עולים כל השירים המוכרים שלהם ואני אישית מכיר הרבה. ההרכב הזה שיותר מוכר כפרוייקט של איש אחד, ג'ינג'י במיוחד הצליח מאוד בכל העולם. האלבום Stars היה פריצת דרך לעולם הפופ כשהיה מלא בלהיטים. מוזיקת הנשמה בצירוף הקול בעל הגוון השחור לקחו את ההרכב לפסגות שלא הכירו עד 1991 שיצא האלבום. Stars היה כל כך מצליח שבעקבות הצלחתו יצאו חברי ההרכב לסיבוב הופעות של שנתיים שלא תוכנן והפך ללא ספק לאחד מפניני המוזיקה עד היום.
דבר אחד היה חסר בכל זאת, וזה להגיע למקום ראשון במצעד הבריטי. אפילו הסינגל Stars הגיע רק למקום השני וכל גם סינגלים אחרים.
אחרי הסיבוב המוצלח הגיע הזמן להוציא אלבום חדש. ב-95 יצא הסינגל הראשון מהאלבום המתוכנן הבא. זה היה Fairground. שאומנם כבר לא היה ג'אזי או סול כמו השירים הקודמים.אך בהחלט שמר על הנינוחות המדהימה של ההרכב הזה. השיר הזה היה לראשון שלהם שהגיע למקום הראשון בבריטניה! זהו בהחלט שיר מעולה.אני לא יודע להסביר בדיוק למה אני אוהב את השיר הזה אבל כמו כל השירים של ההרכב הוא משרה רוגע והרגשה של שאנטי. אתמול אחרי הרבה שנים יצא לי לשמוע את השיר הזה שוב. הוא אעלה בי המון זכרונות טובים.אז עוד רשת איחס הייתה רשת ג' ששידרה מוזיקה נורמלית. אז עוד הייתה מוזיקה נורמלית. היום כבר כמעט ולא עושים שירים כאלה…אפילו לא simply red. אז עכשיו כשהחלטתי לשים את השיר בנגן הMP שלי אני מתכוון simply להתענג על השיר.
Alicia Keys - Doesnt Mean Anything
כותב: Michel Reznik | תאריך: 31 לאוק' 2009, 09:54
נושאים: המלצה יומית | השארת תגובה
אז כמו שהבטחתי,שבזמן הקרוב יהיו כמה פוסטים על אלישה קיז,אני מקיים. הסיבה הפעם היא הסינגל החדש שלה, שרואה אור בימים אלו ויהיה חלק מאלבום חדש שיצא ב-1 לדצמבר. כמו שאני קורא את המהלך הזה אצל אלישה הוא לא סתם. כידוע (או שאני מחדש פה) ה-1 לדצמבר הוא יום האיידס הבינלאומי ולמרות שאין שום קשר לאלבום עצמו, אני בטוח שיש קשר מסתורי בין התאריכים. בכל מקרה, הסינגל החדש של האחת, הוא שיר יוצא דופן. למרות שהוא לא מחדש שום דבר, לא בפן המוזיקאלי, לא בפן הטקסטואלי ולא בפן האישי, אין שום צל של ספק שהשיר הזה משאיר את המאזין בפה פעור מהכשרון המדהים לעשות את זה כל פעם מחדש וכנראה זה בדיוק למה אני כל כך אוהב את הזמרת הזאת. אז ללא מילים מיותרות….
Jay-Z feat Alicia Keys – Empire State of Mind
כותב: Michel Reznik | תאריך: 15 לאוק' 2009, 23:03
נושאים: המלצה יומית | השארת תגובה
I never thought that one day I'll be writing in my blog about a Jay-z song. Sorry, but he never was my plate of chiken soup (Racist bastard!) . I like Hip hop. I dont love it, but I definitely like hip hop. In fact, the artist that I like the most comes from hip hop, its Wyclef Jean, (but the post not about him) so its not the genre's problem. Jay-z is boring. His rap is monotonic and he never caught my attention. For my opinion the best thing he did in his career is marrying Beyonce. But enogh about him, there're two good reasons why I put Jay-s song here. The second is the song it self, which has a nice beat and great piano and lyrics that makes a great service for the Ministry of Tourism. The song is about New York, how great the city is and they sing about all the best things that makes New York such a popular city. I never been to New York, but its not a secret that its not the perfect city, there are many things that they're not singing about in the song, But when Alicia Keys sings the chorus all I can think about is how the hell I'm getting there. Oh, Alicia is the first reason. Alicia is a briliant artist, she has a beautiful voice, a wonderful playing on the piano and a bonus , she's looking go-o-od. From the very first time I heard Alicia's first single "Fallin'", I fall in love. I felt that she's a special person and a special artist, and many of my future posts will be dedicated to her. Here they are!
מאיה רוטמן - ממשיכים אחורה האלבום
כותב: Michel Reznik | תאריך: 7 לאוק' 2009, 08:00
נושאים: אלבום השבוע | 2 תגובות
מהפעם הראשונה שראיתי את האודישן של מאיה רוטמן ל"כוכב נולד", חיכיתי לאלבום שלה. זה היה בעונה הרביעית של התוכנית, מאז חלפו שלוש שנים והחודש זה סוף סוף קרה. מהשניה שכל המדינה שמעה את מאיה מבצעת את "גשם כבד" של אביב גפן (במקור של בוב דילן) ההשוואות לג'ניס ג'ופלין האגדית לא הפסיקו. עד לגמר ששם פגשנו את מאיה המחוספסת, הרוקרית עברו כמה וכמה חודשים אבל היא סיימה במקום השני. כידוע אור הזרקורים מאיר בערך רבע שעה ואז מגיע הלבד והדכאון. ברעיונות לקראת האלבום מספרת רוטמן שדווקא היו לה לא מעט הצעות להופעות שבאו בעיקר מפסטיגלים למינהם שאליהם לא התחברה בכללץ הדכאון גבר ולמרות שכתבה והקליטה, היא החליטה לגנוז את האלבום ולקחת פסק זמן. אז הגיע המושיע יפתח שחף (האח של אחת והיחידה אורית שחף מ"היהודים") שעזב את להקת האם שלו "היהודים" וביחד עם ערן מיטלמן (קלידן "היהודים") הפיקו את האלבום ממשיכים אחורה.
השיר הפותח את האלבום "זה גדול עליי" מתאר את כל "חווית" כוכב נולד בהפקה מצויינת של גיטרות וקצב דראם אנד בייס. הרוק נמשך גם לשיר הבא בו מאיה ללא ספק מראה את הכשרון האדיר שלה בשירה וכמובן בכתיבה. בהמשך אומנם הכאסח מפנה מקום לגיטרות האקוסטיות אבל הקול המדהים של מאיה בולט באופן יוצא דופן. כל מילה חקוקה בסלע ואין מנוס משלל כלים לא סטנדרטים כמו בשיר "תרמוס עם נענע" שבו מככבת מפוחית. "לא בסביבה" מחזיר אותנו לרוק'נ'רול הישן והטוב שמאוד מזכיר את הזמנים הטובים של סי היימן. "דרך חדשה" שמסיים את הדיסק מספר כנראה על סיום הקלטות הדיסק. על לצאת מהחממה (אולפן ההקלטות) אל הקהל הרחב, ההופעות ומכירות הדיסק והיא אכן יוצאת לדרך חדשה. עם כל הפחד, החששות, ההתלבטויות היא חייבת, פשוט חייבת להצליח כי אומנים כאלה כמו מאיה רוטמן הם נדירים בארץ וחובה עלינו לשמר אותם. מזה הרבה זמן אני מחזיק בידיי את הדיסק המקורי של אומן כלשהוא והוא שווה כל אגורה, זה האלבום המושלם שכמותו לא היה הרבה זמן בארץ זה האלבום של מאיה רוטמן ממשיכים אחורה.
תש"ע שמח!!!
כותב: Michel Reznik | תאריך: 18 לספט' 2009, 17:58
נושאים: כללי | השארת תגובה
רגע לפני כניסת השנה החדשה, שנת התש"ע, חייבים לסכם את השנה הישראלית במוזיקה. האמת שהתלבטתי רבות לגבי כתיבת פוסט שכזה, היות וכל השנה במוזיקה הישראלית הייתה די צולעת. המוזיקאים שהוציאו דיסקים בתחילת השנה כמעט ונשכחו (חוץ מאסף אמדורסקי, אבל עליו כתבתי פוסט מיוחד אז כמה אפשר להיות אובססיבי?). הלא מוזיקאים (ע"ע אשתו של) מעניינים את התחת, והקולות של הפופ המזרחי שעדיין קשה לי להודות שאני שומע אותם. למה כן החלטתי לכתוב בסופו של דבר? בגלל שיר אחד, ששינה את הכל, שמגיע לו בקלות להיות שיר השנה. אבל לפני הכל אני חייב לציין בכל זאת את הניצנים הבודדים של השנה. קודם כל, שרית חדד על דיסק מהוקצע ביותר ומתוכו "מרוץ החיים" המצויין. משה פרץ על דיסק שסחף איתו את כל המדינה ואותי גם בסופו של דבר ולאיביתר בנאי על דיסק בוגר מאוד ועל "עד מחר" (שיר השנה של ישראל - מגיע בגדול!).
אז שיר השנה שלי נכתב ע"י מוש בן ארי. הולחן ע"י מוש בן ארי ומוש גם שר בשיר הזה. הוא נקרא "זכרון אחד מושלם" וזהו סינגל חדש מתוך אלבום שייצא בקרוב. זהו שיר מושלם.
אז אני מאחל לכולם חג שמח, שנה טובה.מלאה במוזיקה טובה ובזכרון אחד מושלם.
Milk Inc - Blackout
כותב: Michel Reznik | תאריך: 7 לספט' 2009, 22:56
נושאים: המלצה יומית | השארת תגובה
בשנים האחרונות, בלגיה נמצאת עמוק בתוך זירת מוזיקת הדאנס הבינלאומית. אחת (קייט ריאן) אפילו מייצגת מדי פעם את בלגיה באירוויזיון. אבל סגנון הדאנס שלהם נוטה במיוחד לקלאב הגרמני, שמאופיין בקצב המהיר מהרגיל ובאס חד ומדוייק. כאלה הם גם מילק אינק (milk inc).
מה שמאפיין אותם מהאחרים זה בעיקר השימוש הרב בפסנתר וזמרת מדהימה (גם בקולה) שבניגוד להרכבים דומים אחרים גם מחזיקה מעמד זמן רב בהרכב. מילק פועלים כבר מ-96 ומהסינגל הראשון שלהם זכו להכרה, עד היום הוציאו לא פחות מ-30 סינגלים ו-5 אלבומים. בדרך מצליחים לקטוף כמות נכבדה של פרסים בקטגוריית הדאנס, ליתר דיוק 15. המפיק הראשי ומנהיג ההרכב הוא רג'י פנקסטן(Regi Penxten) שבשלב מסויים החליט להקליט חומרים משלו שייצאו בפרוייקט עצמאי הגיע למעמד אלבום זהב עוד לפני תאריך יצאתו.בקרוב מאוד יוצא אלבומם השישי ומתוכו הקליפ הזה שללא ספק ממריא גבוה מעל המתחרים ומעל רוב סצנת הדאנס היום. תהנו.
אם כל הזבל, לא בא לכם לצעוק?
כותב: Michel Reznik | תאריך: 5 ליולי 2009, 23:19
נושאים: כללי | השארת תגובה
לפני כשבוע וקצת, ממש כשסיימתי לכתוב את הפוסט הנוקב שלי על "המוזיקה המזרחית", נודע לי שמלך הפופ (מייקל ג'קסון כאילו דה) נפטר.
אם הידיעה הזו הלכתי לישון. רק בבוקר היכה בי הברק וגם הוא לא ממש העיר אותי. מאז פטירתו, כולם נזכרים באירוע כלשהוא שקשור למייקל, מישהו היה בהופעה שלו בארץ, למישהו היה חדר מפוצץ בפוסטרים ומישהו היה ג'ורדן צ'נדלר. אבל האמת היא שלמצוא סיפור שקשור למייקל זו לא משימה מסובכת, הרי אז… פעם… כשמייקל היה….כולנו התרגשנו מהשירים שלו, כולנו שמענו ולא האמננו לסיפורי הצהובונים, כולנו רקדנו את ריקוד הירח (או לפחות ניסינו) ומתישהו זה נגמר. זה לא היה ב- 25 ליוני 2009, זה היה הרבה לפני. הבטחתי לעצמי שלא יהיה לי פוסט על מותו של מייקל אבל פשוט אי אפשר להתעלם מזה. כשהתעוררתי יום אחרי מותו לא בדיוק ידעתי איך לאכול את זה. על כתף אחת ישב מלאך שחור שהזכיר לי שגם לי עד היום יש את כל הדיסקים שלו והיו לי פוסטרים שלו בחדר ועל הכתף השניה ישבה המחשבה של אחי שאמר שמייקל האמיתי מת כבר לפני 15 שנה! וצדק בענק! אז החלטתי לעשות ניסוי קטן על עצמי. הניסוי היה לקחת כמה דיסקים של אומנים שכבר אינם ולבדוק מי מרגש יותר. לקחתי דיסק של קווין, דיסק מייקל, דיסק של בוב מארלי ודיסק של די.ג'יי בובו (יבדל"א)
ולמרות הטענות הרבות ש"בילי ג'ין", "האיש במראה","ביט איט"ו"מותחן"וכו' הם השירים הכי טובים שלו, אני מוחה!
נכון, עם עובדות לא מתווכחים והמכירות של הנ"ל לא רואים ממטר. אבל לדעתי האלבומים הכי טובים שלו הם מ"מסוכן" והלאה. ואכן מייקל הכי ריגש אותי מכולם….בשיר אחד…שבוודאות אני זוכר שהברזתי מבי"ס כדי לשמוע את שידור הבכורה שלו. מה שמיוחד בשיר הזה הוא השיתוף פעולה הנדיר בעולם עם אחותו המדהימה, ג'נט ג'קסון. "צעקה" הוא השיר הכי מוצלח של מייקל (לא בזכותו) מהאלבום הכי מוצלח של מייקל (יש סיכוי שבזכותו), הוא לנצח ישאר אניגמתי (בטוח בזכותו). ברוך שפטרנו.
פופ מזרחי
כותב: Michel Reznik | תאריך: 25 ליוני 2009, 22:26
נושאים: המלצה יומית | השארת תגובה
בשבועות האחרונים (או אולי קצת יותר), יש באז אדיר על השתחלות המוזיקה הים תיכונית לפלייליסטים השונים. פתאום בפלייליסט של גלגלץ יש שירים של שלומי סרנגה, שרית חדד מככבת בכלל עם שירים מהאלבום החדש וכמובן אייל גולן שתמיד היה שם. בנוסף ניתן לשמוע שם את משה פרץ הכוכב העולה בז'אנר, דודו אהרון, עידן יניב ואיך לא שימי תבורי. אם תהיתם זה לא נגמר בגלגלץ, ערוץ 24 החדש מקדיש למוסיקה המזרחית לא פחות מ-4 תוכניות, ערוץ 2 לא סוגר תוכנית מבלי אירוחון ולו הקטן ביותר של אחד הזמרים, מרגול "בכוכב נולד" וכמובן ההורדות החוקיות יש לציין בסלולר שכנראה גם אחריות להתרוממות.
אז מי אחראי לסיום הקיפוח על המוסיקה המזרחית? האם זהו השפל של המיינסטרים הישראלי שגרם לעם לפנות גם לכיוונים אחרים? האם זו האהבה הפתאומים לפמליית הבולילים והשימי תבורי או הרייטינג הגבוה של "חי בסרט" סדרת הריאליטי על אבי ביתר או שמרגול דופקת על דלתות ומאיימת במכות? אף תשובה איננה נכונה. התשובה הנכונה היא שכוכבי הזמר המזרחי עלו על נוסחה פשוטה והיא להתקרב למיינסטרים ובכך בעצם להתקרב לאוזן הגלגלצית, ככה כולם יקבלו אותם בזרועות פתוחות. אך האם זו עדיין נקראת מוזיקה מיזרחית ומה זה בכלל מוזיקה מזרחית? לפי ההגדרה בויקיפדיה, זהו סוג מוזיקה המשלב מוזיקה מערבית עם ערבית בהשראת ארצישראל.אך "ההתקרבות" או הנוסחה, זנחה לגמרי את השילוב של החלק הערבי ונשארנו עם בריטני ספירס בעברית או במילים אחרות פופ. אז לא מוזיקה מזרחית ולא התקרבות. גם לאוזן שלי היה קשה לפספס את ה"שידרוג" והיה לי קצת קשה לקרוא לזה מזרחית. האם סלסול קטן או שניים הופך שיר מפופ למזרחי כנראה שלרוב כן. התחכמים יקראו לזה "אמצע הדרך" אני קורה לזה…פופ.
אני לא מתנגד ולהיפך, מברך. בזכות זה הכרתי לא מעט שירים נחמדים וקולות מצויינים. מה שמפריע לי זו ההגדרה. תתיגו אותם מחדש!!!
מתוך כבוד מסויים לזמר הים תיכוני הישן והטוב אני רוצה להקדשי את הפוסט הפעם דווקא לאותם זמרים שנשארים נאמנים לאותו הקצב שכל כך מאפיין את המוזיקה המזרחית לדרבוקות, לקלידים, לכינור ולבוזוקי.אחד מאותם בודדים הוא שריף. הוא נמצא על במות מגיל ,7 הוציא המון דיסקים ושר בפני מלך ירדן. כיום כשהוא כבר בן 30 הוא עדיין מוציא דיסקים ומככב במוסיקה המזרחית האמיתית ועל כך כבוד גדול.חייב להודות שבגלל שאני חייב להתעדכן בז'אנר הזה, עברתי על רוב הדיסקוגרפיה שלו ואני כבר מחכה בקוצר רוח לדיסק החדש שלצערי מתעכב עקב בעיית מפיקים. סינגל ששריף הוציא בשנה שעברה "כמו מטורף" זכה אצלי ללופים רבים ולצערי אין לשיר הזה קליפ (תתחיל לצלם קליפים!!!!) אז רק ניתן לשמוע אותו כאן ושיר נוסף שתמיד מעלה בי חיוך (ולזה כן יש קליפ) מהדיסק הקודם של שריף,"מג'נון".
100!!!
כותב: Michel Reznik | תאריך: 18 ליוני 2009, 19:50
נושאים: אלבום השבוע, המלצה יומית | 4 תגובות
כנראה שלא קשה לנחש מה הוא המספר הזה שמופיע בכותרת ובכל זאת אפרש. בהתרגשות גדולה אני גאה להציג בפניכם את הפוסט המאה(!) של הבלוג! בפוסט הזה לא יהיו תובנות על השירים ולא ביבולי שכל אחרים, הפוסט יהיה קצר וענייני. אין ספק שלהגיע למספר הזה לא היה קל אבל היה כיף ושווה כל רגע. אז כדי שזה באמת יהיה קצר אני רק אומר תודה לכל מי שיש לו היה לו או יהיה לו קשר כלשהוא לבלוג הזה…והם רבים. לצציק המקים של "כותבים", לרזניק על הרעיון לכתוב ועל הקריאה המסורה, לאחי על הקריאה המסורה ועל התגובות, לחברים שנותנים תמיכה ורעיונות וכמובן לאחד והיחיד עופר נחשון שבזכותו אני כל כך אוהב מוסיקה למרות שבחיים לא פגשתי אותו.(ואם שחכתי מישהו אז סליחה). את התודה אני אעביר בעזרת להקה מאוד מיוחדת,שאין צורך להציג אותה, שכולם מכירים ללא צל של ספק. לעוד הרבה פוסטים ו - Thank You For The Music.
אני הבום בום פאו צ'יקי צ'יקי צ'יקי הי הי הי
כותב: Michel Reznik | תאריך: 5 ליוני 2009, 17:26
נושאים: המלצה יומית | 3 תגובות
אלה הם באמת חלק מהמילים של השיר שכבש בסערה את המקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. את הקרדיט על הכתיבה והביצוע לוקחים חברי להקת "בלק אייד פיז" (Black Eyed Peas).
ה"פיז" הוציאו את הדיסק הראשון שלהם ב-1998 שם התרכזו בעיקר בשירים לסצנה השחורה, בדיסק הבא שלהם בשנת 2000 היה אומנם יותר מיינסטרים אבל עם דגש גדול מאוד למוזיקת ראפ המחתרתית. את הלהיט הכי גדול משם שבו הם מארחים את מייסי גריי (Macy Gray) הגיע למקום השני במצעדים אמריקאים.בדיסק השלישי ב-2003 אחרי שצירפו את הזמרת-מותג פרגי זכו להצלחה אדירה וזכו במגוון פרסים על האלבום הנפלא. הדיסק הרביעי שהעולם ציפה לו כבר בקליון עיניים הגיע שנתיים אחרי והמשיך את הקו המוסקאלי של קודמו וגם את מבול ההצלחה הפרסים והמצויינות. בהנחיית וויל.אי.אם (Will.i.am) המפיק סולן כותב מלחין ועוד, זכו להצלחה מסחררת.
ב-6.6.09 צריך לצאת אלבומם החדש The Energy Never Dies ואת יציאתו מקדם השיר Boom Boom Pow שגם זיכה אותם בפעם הראשונה במקום הראשון בבילבורד האמריקאי. אחרי שירים מעולים כמו Request Line, Shut Up, Lets Get Started והרשימה עוד ארוכה ומצויינת מגיע השיר הזה שאם נתרגם כמה מהמילים שלו לעברית זה מה שיוצא: "אני אוהב את הבום בום פאו,הפחדנים גונבים את הסגנון שלי, רוצים להיות כמוני,עברתי לחרא אחר עכשיו". זה לא נגמר פה, הפיוטים ממשיכים לאורך כל השיר ולא, באנגלית זה לא נשמע יותר טוב. אז איך דווקא השיר הזה הוא המצליח מכולם? הלוואי וידעתי. אז דקה לפני שתראו את הקליפ רק אומר שדוווקא הדיסק כולו (שתודות לאינטרנט כבר הספקתי לשמוע) מעניין. הם מתחדשים כל הזמן ומצליחים איכשהו להיות מיוחדים. הדיסק החדש לא דומה לקודמיו וגם אין בו שירים מצויינים, אבל ללא ספק דיסק שיהיה בולט מאוד השנה.
מריץ FireStats